שידוך הוא הפגשתם של איש ואישה למטרות רומנטיות, ובפרט כדי להביאם בברית נישואים. בתרבויות רבות היו נישאים בעיקר באמצעות שידוך, אבל היום הדבר מקובל פחות בחברה המערבית. עם זאת, השידוך נהוג בחוגים שמרניים גם היום, ונותן גושפנקא ממסדית לקשר בין איש ואישה בטווח הזמן שבין ההיכרות לנישואים. 

בחברות שעדיין מסתמכות על השידוך בהפגשת בני-זוג, התהליך מתבצע לרוב בעזרת שדכן או שדכנית, העוסקים בשדכנות לפרנסתם. שידוך נעשה גם באמצעות מכרים וידידים - על ידי הצעת מועמד לנישואים אחד למשנהו, או להורי הצעירים. ההורים או המועמדים עצמם מבררים אחד על השני אצל חברים וקרובי משפחה, על מנת לוודא התאמה מקסימלית בטרם יפגשו.

קידושין או אירוסין (בכתיב המקראי: ארושין), בהלכה, שלב ראשון מתוך שניים במיסוד הנישואים. (השלב השני מכונה נישואין, ובלשון המקרא 'לקיחה'). לאחר הקידושין, האשה נחשבת אשת-איש, ואינה יכולה להינשא לאחר. אך היא עדיין נמצאת ב'בית אביה', (כלומר תחת רשות אביה) ורק חלק מהחובות ההדדיים של בני הזוג קיימים בין בני הזוג המאורסין.                     

תקופת האירוסין הייתה במקורה תקופה ארוכה ובימי המשנה והתלמוד עמדה על שנה - שנועדה לאפשר לאישה להתכונן לקראת חייה החדשים. בימי הביניים אוחדו שני השלבים, והקידושין נעשים תחת החופה יחד עם הנישואין, עקב מקרים שבהם ברחו החתנים והשאירו את הנשים עגונות. עקב כך, החל מוסד השידוכים, מוסד שאינו מחייב מבחינה הלכתית כקידושין, להחליף את מוסד האירוסין, עד כדי כינוי השידוכין בלשון ימינו- אירוסין.